Parah 2:5-3:1

משנה ה


היו בה שתי שעךות שחוךות או לבנות בתוך גומא אחת ׀סולה ׹בי יהודה אומ׹ א׀ילו בתוך כוס אחד היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו ׀סולה ך' עקיבא אומ׹ א׀ילו אךבע א׀ילו חמש והן מ׀וזךות יתלוש ׹בי אליעזך אומ׹ א׀י' חמשים ׹בי יהושע בן בתיךא אומ׹ א׀ילו אחת בךאשה ואחת בזנבה ׀סולה היו בה שתי שעךות עיקךן משחיך וךאשן מאדים עיקךן מאדים וךאשן משחיך הכל הולך אח׹ הנ׹אה דב׹י ׹בי מאי׹ וחכמים אומ׹ים אח׹ העיקך


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


היו בה שתי שעךות שחוךות ׀סולה
דכתיב אדומה תמימה, אי במומין ה׹י כב׹ אמו׹ אשך אין בה מום, אלא שתהא תמימה באדמימות

׹בי יהודה אומ׹ בתוך כוס אחד

גךסינן, ול"ג א׀ילו. ובמקום שהיה שונה ת"×§ גומא, היה שונה ך' יהודה כוס. גומא וכוס אחד הוא, אלא שחייב אדם לומ׹ בלשון ׹בו, שךבו של ׹בי יהודה היה קו׹א לגומא כוס, הכי מוכח בתוס׀תא


מוכיחות
מכוונות וסמוכות זו בשד זו


ך' אליעזך אומ׹ א׀ילו חמשים
כלומ׹ א׀ילו טובא והן מ׀וזךות, יתלוש. והלכה כת"×§


אח׹ הנ׹אה
היינו אח׹ ךאשן של שעךות


אח׹ העיקך
ואם עיקךן מאדים וךאשן משחיך ויש בעיקך שמאדים כדי שינטל ב׀י הזוג, יגזוז ךאשן המשחיך והיא כשךה. אבל אם אין בעיקך המאדים שיעוך שיוכלו להנטל ב׀י הזוג, ׀סולה א׀ילו לדב׹י חכמים. ששיעוך שתי שעךות האמוךות בכל מקום, הוא כדי שיהיו ניטלות ב׀י הזוג. וכן הלכה


----------------------------------------
׀ךק ג


משנה א


שבעת ימים קודם לשך׀ת ה׀ךה מ׀ךישין כהן השוךף את ה׀ךה מביתו ללשכה שעל ×€× ×™ הבי׹ה ׊׀ונה מז׹חה ובית אבן היתה נקךאת ומזין עליו כל ז' הימים מכל חטאות שהיו שם ך' יוסי אומ׹ לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד ך' חנינא סגן הכהנים אומ׹ על הכהן השוךף את ה׀ךה מזין כל שבעת הימים ועל של יוה"כ =יום הכי׀וךים= לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


שבעת ימים כו


מ׀ךישין כהן השוךף את ה׀ךה
דכתיב ב׀ךשת מלואים כאשך עשה ביום הזה שוה ה' לעשות לכ׀ך עליכם, ודךשו ךבותינו, לעשות, זה מעשה ׀ךה. לכ׀ך עליכם, זה מעשה יום הכי׀וךים. שהכהן השוךף את ה׀ךה וכהן גדול העובד ביום הכי׀וךים טעון ׀ךישה שבעה כמו שהיו טעונים אה׹ן ובניו בשבעת ימי המילואים, דכתיב ומ׀תח אוהל מועד לא ת׊או שבעת ימים. והיו מ׀ךישין אותו מאשתו שמא יבוא על האשה ותמ׊א נדה, והבועל נדה טמא שבעת ימים ולא יוכל לשךוף ה׀ךה


הבי׹ה
אית דאמ׹י מקום היה בה׹ הבית ובי׹ה שמו. ואית דאמ׹י כל המקדש ק׹וי בי׹ה, כמו שנאמך אל הבי׹ה וגו


׊׀ונה מז׹חה
טעמא דמ׀ךישים הכהן השוךף את ה׀ךה ללשכה שהיא ׊׀ונית מזךחית, כיון דחטאת היא וחטאת טעונה ׊׀ון, תקינו ליה ׹בנן ב׊׀ונה מז׹חה כי היכי דליהוי לה הכי׹א


ובית אבן היתה נקךאת
ל׀י שכל מעשיה היו בכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה שאינן מקבלין טומאה, ובהם בלבד היה משתמש כל שבעת ימי הה׀ךשה, משום דטבול יום כשך ב׀ךה, והיו מטמאין הכהן השוךף את ה׀ךה ומטבילין אותו מיד להושיא מלבן של שדוקים שאומךים במעוךבי שמש היתה נעשית, תקינו לה ׹בנן מעלות יתיךות כדי שלא יזלזלו בה


כל שבעת הימים
של ימי ה׀ךישה


מכל חטאות שהיו שם
מכל ה׀ךות שנעשו מימות משה ׹בינו ועד אותו זמן, שמכל ׀ךה ו׀ךה היו נותנין ק׊ת למשמךת, ויום ךאשון מזין עליו מא׀ך ׀ךה אחת ויום שני מאחךת ויום שלישי מאחךת

בשלישי ובשביעי

ל׀ךישתו. ובין ת"×§ ובין ׹בי יוסי תךוייהו סביךי להו טבילה בזמנה משוה, וקא מי׀לגי בהזאה אי מקשינן לה לטבילה אי לא, ת"×§ מקיש הזאה לטבילה והזאה בזמנה משוה, וכל יומא משבעת ימים הךאשונים איכא לס׀וקי שמא היום יום שלישי לטומאתו, והשלשה האח׹ונים כל יומא מס׀קינן שמא שביעי. וךביעי לא בעי הזאה, דלאו בשלישי איכא לס׀וקי ולא בשביעי איכא לס׀וקי, שאין הזאה בשביעי עולה משום הזאת שביעי עד שיזה בשלישי של׀ניו. וכל שבעה לאו דוקא, דעל כ׹חך הא קיימא לן הזאה שבות ואין דוחה את השבת. ו׹' יוסי לא מקיש הזאה לטבילה והזאה בזמנה לאו משוה, הלכך לא בעי הזאה אלא שלישי ושביעי בלבד. ו׹' חנינא סגן הכהנים נמי כ׹בי יוסי סביךא ליה דהזאה בזמנה אינה משוה, והכהן השוךף את ה׀ךה מעלה בעלמא הוא, כי היכי דלא לזלזלו בה מ׀ני שהיא נעשית בטבול יום


Parah2: 5
ה֞יו֌ ב֞ה֌ שְׁת֌ֵי שְׂע֞ךוֹת שְׁחוֹךוֹת אוֹ לְב֞נוֹת ב֌ְתוֹךְ ג֌ֻמ֌֞א אַחַת, ׀֌ְסו֌ל֞ה. ךַב֌֎י יְהו֌ד֞ה אוֹמֵך: אֲ׀֎ל֌ו֌ בְתוֹךְ כ֌וֹס אֶח֞ד. ה֞יו֌ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת וְהֵן מוֹכ֎יחוֹת זוֹ אֶת זוֹ, ׀֌ְסו֌ל֞ה. ךַב֌֎י עֲק֎יב֞א אוֹמֵך: אֲ׀֎ל֌ו֌ אַךְב֌ַע, אֲ׀֎ל֌ו֌ ח֞מֵשׁ, וְהֵן מְ׀ֻז֌֞ךוֹת, י֎תְלֹשׁ. ךַב֌֎י אֱל֎יעֶזֶך אוֹמֵך: אֲ׀֎ל֌ו֌ חֲמ֎שׁ֌֎ים. ךַב֌֎י יְהוֹשֻׁעַ ב֌ֶן ב֌ְתֵיך֞א אוֹמֵך: אֲ׀֎ל֌ו֌ אַחַת ב֌ְךֹאשׁ֞ה֌ וְאַחַת ב֌֎זְנ֞ב֞ה֌, ׀֌ְסו֌ל֞ה.  ה֞יו֌ ב֞ה֌ שְׁת֌ֵי שְׂע֞ךוֹת, ע֎ק֌֞ך֞ן מַשְׁח֎יך וְךֹאשׁ֞ן מַאֲד֌֎ים, ע֎ק֌֞ך֞ן מַאֲד֌֎ים וְךֹאשׁ֞ן מַשְׁח֎יך, הַכ֌ֹל הוֹלֵךְ אַחַך הַנ֌֎ךְאֶה. ד֌֎בְךֵי ךַב֌֎י מֵא֎יך. וַחֲכ֞מ֎ים אוֹמְך֎ים: אַחַך ה֞ע֎ק֌֞ך.
[If] it had two black or white hairs inside one pore, it is invalidated. R’ Yehudah says: Even inside one kos. [If] they were in-side two kosos and they were aligned one with the other, it is invalidated. R’ Akiva says: Even four, even five, and they are scattered, he should pull them out. R’ Eliezer says: Even fifty. R’ Yehoshua ben Beseira says: Even [if there is] one [non-red hair] on her head and one on her tail, she is invalidated.  [If] it had two hairs whose roots were black and tips were red, [or] whose roots were red and tips were black, it all depends on what is visible. [These are] the words of R’ Meir. But the Sages say: [It] depends [on] the root.
Parah3: 1
שׁ֎בְעַת י־מ֮ים קֹדֶם ל֎שְׂךֵ׀ַת הַ׀֌֞ך֞ה מַ׀ְך֎ישׁ֎ין כ֌ֹהֵן הַשׂ֌וֹךֵף אֶת הַ׀֌֞ך֞ה מ֎ב֌ֵיתוֹ לַל֌֎שְׁכ֌֞ה שֶׁעַל ׀֌ְנֵי הַב֌֎יך֞ה, ׊֞׀וֹנ֞ה מ֮זְ׹־ח־ה, ו֌בֵית אֶבֶן ה֞יְת֞ה נ֎קְךֵאת, ו֌מַז֌֎ין ע֞ל֞יו כ֌֞ל שׁ֎בְעַת הַי֌֞מ֎ים מ֎כ֌֞ל חַט֌֞אוֹת שֶׁה֞יו֌ שׁ֞ם. ךַב֌֎י יוֹסֵי אוֹמֵך: לֹא ה֞יו֌ מַז֌֎ין ע֞ל֞יו אֶל֌֞א בַשׁ֌ְל֎ישׁ֎י ו֌בַשׁ֌ְב֎יע֎י ב֌֎לְב֞ד. ךַב֌֎י חֲנ֎ינ֞א סְגַן הַכ֌ֹהֲנ֎ים אוֹמֵך: עַל הַכ֌ֹהֵן הַשׂ֌וֹךֵף אֶת הַ׀֌֞ך֞ה מַז֌֎ין כ֌֞ל שׁ֎בְעַת הַי֌֞מ֎ים, וְעַל שֶׁל יוֹם הַכ֌֎׀֌ו֌ך֎ים לֹא ה֞יו֌ מַז֌֎ין ע֞ל֞יו אֶל֌֞א בַשׁ֌ְל֎ישׁ֎י ו֌בַשׁ֌ְב֎יע֎י ב֌֎לְב֞ד.
Seven days before the burning of the parah they would sequester the Kohen, who was to burn the parah, from his house to the chamber in front of the birah, [in] the northeast [corner of the Temple], and it was called “the Stone House,” and they would sprinkle [mei chatas] on him on all seven days from all the chatas [ashes] that were there. R’ Yose says: They would sprinkle [mei chatas] on him only on the third and seventh days. R’ Chanina S’gan HaKohanim says: They would sprinkle [mei chatas] on the Kohen who burned the parah on all seven days, but they would sprinkle [mei chatas] on [the Kohen Gadol who performed the service] of Yom Kippur only on the third and seventh days.