פרק ה
משנה א
המביא כלי חרס לחטאת טובל ולן על הכבשן ר' יהודה אומר אף מן הבית הוא מביא וכשר שהכל נאמנים על החטאת ובתרומה פותח את הכבשן ונוטל ר"ש אומר מן הסדר השני ר' יוסי אומר מן הסדר השלישי
ר' עובדיה מברטנורא
המביא כלי חרס לחטאת שהולך אצל היוצר לקנות ממנו כלי חרס להניח בו אפר חטאת או מי חטאת
טובל ולן על הכבשן מתחיל לשומרן בטהרה שלא יגע בהן עם הארץ מקודם שיצרפו בכבשן, דהוא גמר מלאכתן לקבל טומאה
ר' יהודה אומר אף מן הבית הוא מביא וכשר דמהימנינן ליה לעם הארץ אם אומר ששמרו על טהרת חטאת, כדאמרינן בפרק חומר בקודש דעמי הארץ נאמנים על טהרת יין לנסכים ושמן למנחות, שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו. והלכה כר' יהודה
ובתרומה אם מביא כלי חרס להניח בו תרומה
פותח את הכבשן ונוטל אע"ג שנגמר צרופן ולא שמרן. דכיון דעדיין לא נפתח ומלא אבק על גביו, לא חיישינן שמא נגע בו עם הארץ, דלא החמירו בתרומה: ר' שמעון אומר מסדר השני. אם פתח עם הארץ את הכבשן ונטל ממנו כלים, אין נוטל מסדר ראשון, דיד הכל ממשמשין בו, אבל מסדר השני שתחת ראשון שרי. ורבי יוסי מחמיר ואסר אף מסדר השני. ואין הלכה לא כר' שמעון ולא כר' יוסי, אלא אע"פ שמצא הכבשן פתוח הרי הכל בחזקת טהרה, ולוקח אף מסדר ראשון
---------------------------- משנה ב המטביל כלי לחטאת במים שאינם ראוים לקדש צריך לנגב במים שהם ראוים לקדש אינו צריך לנגב אם להוסיף לתוכו מים מקודשין בין כך ובין כך צריך לנגב
ר' עובדיה מברטנורא
המטביל כלי לחטאת כלי שטף שהטבילו כדי למלאות בו מים ולקדשם באפר, אם הטבילו במים שאין ראויין לקדש, כגון במי מקוה שאינם מים חיים
צריך לנגב הכלי. שמא יתערבו שאינם ראויים בראויין. אבל אם הטבילו במים חיים הראויין לקדש, אין צריך לנגב
ואם לאסוף לתוכו מים מקודשים ואם הטבילו להכניס לתוכו מים שכבר נתן עליהם את האפר, אפילו הטבילו במים חיים, צריך לנגב, שלא יתערבו שאינם מקודשים במקודשים, ותנן לקמן צלוחית של חטאת שנפל לתוכה מים פסול