משנה ט
שתי אבנים שהקיפן זו לזו ועשאן שוקת וכן שתי ערבות וכן השוקת שנחלקה המים שביניהם אין מקודשין עשאן בסיד או בגפסים והן יכולות להנטל כאחת המים שביניהם מקודשין
ר' עובדיה מברטנורא
שהקיפן סמכן זו אצל זו. לשון מקיפין שתי חביות דמסכת ביצה
המים שביניהן שבין שתי עריבות ושבין סדק של שוקת. אבל שאר המים מקודשין. אלא דאותן שבסדק לא נכנס בהן הקידוש
גפסים מין סיד הוא ולבן ביותר. וקורין לו בלע"ז ייס"ו גיפס
---------------------------- פרק ו
משנה א
המקדש ונפל הקדוש על ידו או על הצד ואח"כ נפל על השוקת פסול נפל מן השפופרת לשוקת פסול נטל משפופרת וכסה או שהגיף את הדלת הקדוש כשר והמים פסולים זקפה בארץ פסול לתוך ידו כשר מפני שאפשר
ר' עובדיה מברטנורא
המקדש מי חטאת. הבא ליתן מאפר הפרה לתוך המים. והוא קידוש האמור בכל מכילתין
או על הצד על צדו של כלי
ואחר כך נפל לשוקת על המים שבתוך השוקת. פסולים אותן המים להזאה, דכתיב ולקחו ונתן, עד שיובא האפר בתוך המים מכח אדם
נטל מן השפופרת וכיסה נטל אפר מן השפופרת וכיסה השפופרת קודם שיקדש, דהיינו קודם שיתן האפר במים
או שהגיף את הדלת קודם שיקדש
הקידוש כשר דהיינו האפר שבידו, לפי שמלאכה אינה פוסלת באפר, כדאמרן
והמים פסולים דנעשית מלאכה עם המים, ולעיל סוף פרק פרת חטאת שנינו שהמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר
זקפה בארץ לאחר שנטל האפר מן השפופרת הניח השפופרת בארץ קודם שיתן האפר במים
פסול המילוי דהיינו המים, לפי שעשה מלאכה עם המים. ואם הניח השפופרת בידו וכפה ידו עליה כדי שלא יתפזר האפר שבתוכה ואח"כ נתן האפר על המים, כשר המילוי דהיינו המים, דאין זו חשובה מלאכה
לפי שאי אפשר לשמור האפר שבתוך השפופרת אם לא יכוף ידו על פיה, שהרי אינו יכול להשיב הפקק על פיה עד שיקדש. פירוש אחר, זקפה בארץ, הניח האפר בארץ פסול האפר, דכתיב למשמרת, ובארץ אינה למשמרת ואם נתן האפר לתוך ידו כשר, דאפשר לשומרו ושפיר קרינן ביה למשמרת. ולפי זה גרסינן לפי שאפשר