משנה ב
היה קדוש צף על פני המים ר"מ ור"ש אומרים נוטל ומקדש וחכ"א כל שנגע במים אין מקדשין בו זלף את המים ונמצא קדש מלמטן רבי מאיר ורבי שמעון אומרים מנגב ומקדש וחכ"א כל שנגע במים אין מקדשין בו
ר' עובדיה מברטנורא
היה קידוש צף על פני המים שנתן על המים אפר הרבה. ולאפר עצמו קרי קידוש
נוטל מאותו אפר
ומקדש בו מים אחרים, ואפילו באותו שנגע במים מקדש וחוזר ומקדש כמה פעמים, אלא שמנגבו
זלף את המים הזה מן המים המקודשים על האדם ועל הכלים עד שכלו כל המים, והאפר נשאר בשולי הכלי
וחכמים אומרים וכו והלכה כחכמים בתרוייהו
----------------------------------- משנה ג
המקדש בשוקת והטפי בתוכה אע"פ שפיו צר כל שהוא המים שבתוכו מקודשין אם היה ספוג המים שבתוכו פסולים כיצד יעשה יזלף עד שהוא מגיע לספוג נגע בספוג אעפ"י שהמים צפין על גביו כל שהן פסולין
ר' עובדיה מברטנורא
טפי פך קטן שפיו צר והמים היורדים ממנו יורדים טיף טיף
אע"פ שפיו צר פחות משפופרת הנוד
המים שבתוכו מקודשים וכשרים להזות אע"פ שלא נכנס שם מאפר הפרה כלל, דהוו כאילו מחוברים למים שבשוקת
היה ספוג אם בשעת מילוי היה ספוג בשוקת, המים הבלועים בספוג פסולים, דמים חיים אל כלי בעינן, ואין הספוג כלי
יזלף עד שהוא מגיע לספוג כשבא ליטול המים וליתנם בצלוחית, שופך כל המים עד שמגיע לספוג, אבל לא ישפוך מן המים שבספוג כלל, כדי שלא יתערבו המים שבספוג שהם פסולים עם המים שבשוקת שהם כשרים ויפסלו כולם
נגע בספוג נסחטים מי הספוג לתוך השוקת ונתערבו הפסולים בכשרים, ונפסלו כולם