משנה ד
נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולים עלי קנים ועלי אגוז כשרים זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול ודבר שאינו מקבל טומאה כשר
ר' עובדיה מברטנורא
נתן ידו או רגלו הרי שהיה קילוח יורד מהר מעוקם ואינו יורד לתוך החבית שרוצה למלאותה לקידוש, ונתן ידו למעלה בראש ההר לעשותה כעין צנור כדי שיעברו המים דרך ידו לחבית של קידוש, וכן עלי ירקות הראויין לאכילה ומקבלין טומאה
פסולים המים. כדילפינן בפ"ב דזבחים מדכתיב מקוה מים יהיה טהור, הוייתן ע"י טהרה תהא. ואע"ג דהאי קרא במקוה הוא דכתיב, ילפינן מיניה כל הויות. והכי הוי משמעות דקרא, הוייתן של כל מים המטהרים, על ידי טהרה תהא, בין שאתה מהוה אותן להיות מקוה או מילוי הוי מהוה אותן ע"י דבר שאינו מקבל טומאה
------------------------------- משנה ה
המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבים פסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת מפני שלא נתמלאו בכלי
ר' עובדיה מברטנורא
המפנה את המעין לתוך הגת שעשה חריץ מן המעין עד הגת כדי שיפנו שם מי המעין, ואח"כ הפסיקן
גת בור שעושין לפני הגת כדי לקבל את היין קרוי גת
גבים לשון עשה הנחל הזה גבים האמור בספר מלכים. והוא רקק של מים
פסולים לזבים לטבילה, דלאו מים חיים נינהו
ולמצורעים דבעינן מים חיים להזות עליו עם דם הצפור
ולקדש מי חטאת בעינן מים חיים, והני כיון דהפסיקן לאו מים חיים נינהו. והא דקתני מפני שלא נתמלאו בכלי, כדי לפוסלן לקידוש בכל ענין אפילו בא לקדש בתוך הגת או בתוך הגבים עצמן