משנה ג
דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת ונטלה ואכלה אם יש בה כביצה בין טמאה בין טהורה המים טמאין והאוכלה חייב מיתה אין בה כביצה המים טהורין והאוכלה חייב מיתה רבי יוסי אומר בטהורה המים טהורים הטהור לחטאת שהכניס ראשו ורובו לתוך מי חטאת נטמא
ר' עובדיה מברטנורא
אם יש בה כביצה דאוכל פחות מכביצה אינו מטמא
בין טהורה בין טמאה המים טמאים דטהרת תרומה טמאה היא אצל חטאת
והאוכלה חייב מיתה דנטמא במי חטאת בשעה שאוכלה, ותרומה בטומאת הגוף במיתה
ר' יוסי אומר בטהורה המים טהורים דסבירא ליה לר' יוסי שאין הטהור לתרומה מטמא את מי חטאת. ואין הלכה כר' יוסי
שהכניס ראשו ורבו בתוך מי חטאת רבנן גזרו טומאה על הבא ראשו ורובו במים שאובין, כמפורש פרק קמא דשבת, והוא משמונה עשר דבר שגזרו בו ביום, ומי חטאת מים שאובין נינהו, הלכך כשהכניס ראשו ורובו בהם נטמא, ומשנטמא ואינו טהור למי חטאת חוזרים מי חטאת ומטמאים אותו ונעשה ראשון לטומאה, שאין מי חטאת מטמאים את הטהור להם, אבל כשאינו טהור להם מטמאים אותו
------------------------------- משנה ד
כל הטעון ביאת מים מדברי תורה מטמא את הקדש ואת התרומ' ואת החולין ואת המעשר ואסור על ביאת המקדש לאחר ביאתו מטמא את הקדש ופוסל את התרומה דברי ר"מ וחכ"א פוסל בקדש ובתרומה ומותר בחולין ובמעשר ואם בא אל המקדש בין לפני ביאתו בין לאחר ביאתו חייב
ר' עובדיה מברטנורא
כל הטעון ביאת מים מדברי תורה כגון הנוגע בכל אבות הטומאות
מטמא את הקודש ואת התרומה לפי שהוא ראשון, עושה שני בחולין ובמעשר, ושלישי בתרומה, ורביעי בקודש
לאחר ביאתו שטבל ולא העריב שמשו, יש לו דין שני לטומאה, ועושה שלישי בתרומה ורביעי בקודש
וחכמים אומרים פוסל בקודש כשם שטבול יום פוסל בתרומה כן פוסל בקודש, ואינו מטמא בקודש, דכיון שטבל קלישא טומאתו, ופסול משוי טמא לא משוי
ואם בא אל המקדש כל הטעון טבילה מן התורה שבא אל המקדש, דהיינו לעזרת ישראל, אפילו לאחר שטבל קודם שיעריב שמשו, חייב. ואף לעזרת נשים אסור טבול יום ליכנס, אבל אינו חייב אלא בעזרת ישראל